מפלס הכנרת

כמה עלתה הכנרת כשחסרה מדידה באמצע?

בדוגמה לימודית נרשם ביום ראשון בשעה 08:00 מפלס של −211.46 מטר. ביום שלישי באותה שעה נרשמו −211.40 מטר. יום שני חסר בטבלה. אלה מספרים להמחשה בלבד.

קודם מוצאים את ההפרש

ביום שלישי המפלס קרוב יותר לאפס. ההפרש בין המדידות הוא 0.06 מטר, כלומר עלייה של 6 ס״מ. בין ראשון בבוקר לשלישי בבוקר חלפו שתי יממות. לכן קצב העלייה הממוצע בתקופה הוא 3 ס״מ ליממה.

איפה היה המפלס ביום שני?

שני מסלולים אפשריים מתאימים למדידות הקצה. המפלס יכול היה לעלות ב־3 ס״מ בכל יממה. הוא גם יכול היה לרדת ב־2 ס״מ ביממה הראשונה ולעלות ב־8 ס״מ בשנייה. בשני המקרים מתקבלת אותה עלייה כוללת של 6 ס״מ.

האם למלא בטבלה ערך משוער ליום שני?

אם מטרת הטבלה היא לתעד מדידות, השאירו את התא ריק. אם מציירים קו ישר בין הקצוות, אפשר לסמן את −211.43 מטר כאומדן ליניארי ולהסביר כיצד חושב. כשמחפשים את המפלס בפועל, בדקו את תאריך המדידה ברשומות רשות המים.

מדידות מפלס הכנרת של רשות המים

למקורות הנתונים ושיטת החישוב באתר

איך בודקים שחיבור השינויים היומיים מסתדר?

בדוגמה עם שלוש מדידות, המעבר מ־‎−211.40 ל־‎−211.37 מטר הוא עלייה של 3 ס״מ. המעבר מ־‎−211.37 ל־‎−211.39 הוא ירידה של 2 ס״מ. כתבו את התנועות עם סימן הכיוון וחברו: +3 + (−2) = +1 ס״מ.

בדיקה בלתי תלויה היא להשוות רק את המדידה הראשונה והאחרונה. האחרונה גבוהה בסנטימטר. מדידת האמצע נגרעת בחישוב של היום השני אחרי שנוספה בחישוב של היום הראשון.

אם קיבלתם 5 ס״מ, חיברתם את המרחקים שהמפלס עבר בשני הכיוונים. בתשובה לשאלה על השינוי הכולל צריך לשמור גם על הסימן.

לפתיחת דף התרגול